23 Nov
23Nov

אומרים שאוסטאופורוזיס לא כואבת עד שהיא כואבת , את זה גיליתי באותו יום בחודש יוני 23. 

הלכתי לעוד אימון פונקציונאלי בחדר הכושר במגדל בו אני גם עובד, לאחר כחצי שעה התחלנו בקפיצות מארגז לארגז כשכל ארגז גבוה מקודמו. 

בארגז האחרון איבדתי קצת שיווי משקל , נמתחתי לאחור והרגשתי פשוטו כמשמעו את עמוד הדרה שלי נדחס (הרבה זמן אחרי זה התוודעתי לשם ״שבר דחיסה״) ונפלתי לאחור על הרצפה. 

יש כמה דברים שאתה מבין שקורה לך משהו בעמוד השדרה, הראשון שהוא אחראי לכל תזוזה שלך .. במקרה הזה הבנתי שין לי שום יכולת לזוז כרגע. זה היה כאב שלא הרגשתי אף פעם , חוויתי כל מיני כאבי גב כמי שעוסק לא מעט בספורט אבל זה היה משהו אחר.

הובהלתי לחדר מיון , זה היה לא נעים לצאת על אלונקה ממגדל משרדים בשעת בוקר עמוסה אבל זה היה הדבר האחרון שהפריע לי באותו זמן.

עדיין לא ידעתי מה זה אוסטאופורוזיס ושיש אפשרות כזו ששברתי משהו בעמוד השדרה.. אני אספר על הגילוי שלי בפוסט אחר. 

קיבלתי מנה יתרה של סמי הרגעה ואיכשהו עמדתי על הרגליים , נכנסתי למונית והגעתי הביתה. 

מכאן החלה דרך של גילוי ולאחריו המון שאלות ותהיות. המידע קיים בכל מיני מקומות אבל הוא חסר , מיושן וכמו בכל מצב רפואי אחר, כל אחד והתמודדות שלו בהתאם למי שמלווה אותו או לא , מצבו הרפואי הכולל והגישה שלו לחיים. 

אינני רופא , אני הייטקיסט מצוי ביום שחיפש כלים פרקטיים למעקב יום יומי אחרי המחלה והתמודדות ראויה תוך כדי הסתכלות חיובית על הבריאות שלי ולקיחת אחריות מלאה. 

לכן אני כאן, אספר כאן איך אני מתמודד, אשתף כלים חכמים שבניתי ורעיונות שיש לי לעתיד. אם זה יעזור למישהו - עשיתי את שלי. 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.