גילוי של צפיפות עצם נמוכה או קבלת אבחנה של אוסטאופורוזיס הם תמיד רגעים מטלטלים. המחשבה הראשונה שעוברת בראש היא בדרך כלל פחד: פחד מתנועה, פחד משברים, ותחושה שהגוף "בוגד" בנו. הפחד הזה גדול שבעתיים כאשר האבחנה מגיעה בגיל צעיר יחסית, או אצל אנשים שמקפידים על אורח חיים פעיל, מתאמנים ואוכלים בריא.במצב כזה, השאלה הראשונה שחייבת להישאל היא: למה? לפני שרצים לקחת תרופות קונבנציונליות לעצם, חשוב להבין שאוסטאופורוזיס הוא לא תמיד המחלה עצמה. לעיתים קרובות מאוד, הוא רק סימפטום – נורת אזהרה של הגוף שמצביעה על בעיה עמוקה יותר במקום אחר לחלוטין. ברפואה קוראים לזה אוסטאופורוזיס משני (Secondary Osteoporosis), ואחד הגורמים השקטים והנפוצים ביותר שלו נמצא בכלל במערכת העיכול שלנו.
כדי לבנות עצמות חזקות, הגוף שלנו זקוק לאספקה קבועה ויומיומית של אבני בניין: סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמין D וויטמין K2. אנחנו יכולים לאכול את התזונה המושלמת ולצרוך את תוספי התזונה היקרים ביותר, אך יש פה "מלכוד" – המינרלים האלו צריכים להיספג בגוף כדי להגיע אל העצם.הספיגה הזו מתרחשת במעי הדק, באמצעות סיבים מיקרוסקופיים שנקראים "ציסים" (Villi). כאשר המעי דלקתי או פגוע, הסיסים הללו נשחקים והגוף מאבד את היכולת שלו לספוג את רכיבי התזונה החיוניים לו.הדוגמה הקלאסית והשקטה ביותר לכך היא מחלת הצליאק. צליאק היא מחלה אוטואימונית שבה צריכת גלוטן גורמת למערכת החיסון לתקוף את סיסי המעי ולשטח אותם. אצל אנשים רבים, צליאק הוא "שקט" – הוא לא מלווה בכאבי בטן קיצוניים או בתופעות המוכרות, והסימן הראשון שלו יכול להיות, במפתיע, שבר בעצם או בדיקת צפיפות עצם נמוכה. פגיעות דומות בספיגה יכולות להתרחש גם במחלות מעי דלקתיות אחרות (כמו קרוהן או קוליטיס) או כתוצאה מרגישויות מזון חריפות ותסמונת המעי הדליף.
מה קורה בגוף כאשר המעי פגוע והסידן מהמזון לא נספג?לסידן יש תפקידים קריטיים שקודמים לבניית העצם – הוא חיוני לתפקוד הלב, מערכת העצבים והשרירים. הגוף לא יכול להרשות לעצמו ירידה ברמת הסידן בדם, ולכן, כאשר אין ספיגה מהמעי, הוא מפעיל מנגנון חירום: הוא מפרש הורמון (PTH) שמורה "לשדוד" את הסידן מהמחסן הגדול ביותר הזמין לו – העצמות שלכם.לאורך זמן, ה"שוד" המתמשך הזה מדלדל את העצם, והתוצאה היא ירידה חדה בצפיפות העצם ואוסטאופורוזיס. העצם עצמה בריאה לחלוטין במקורה, היא פשוט לא מקבלת את חומרי הגלם שהיא צריכה כדי להתחדש.
אם אובחנתם עם צפיפות עצם נמוכה, אל תסתפקו בתוצאה היבשה. הגיעו לרופא המשפחה או לאנדוקרינולוג שלכם כשותפים חכמים לתהליך, ובקשו בירור מקיף כדי לשלול אוסטאופורוזיס משני. הנה הבדיקות הבסיסיות שמומלץ לבקש:
החדשות הטובות באוסטאופורוזיס משני הן שמדובר במצב הפיך ברובו. ברגע שמגלים את שורש הבעיה ומטפלים בו – למשל, מעבר לתזונה קפדנית ללא גלוטן במקרה של צליאק – המעי מתחיל להחלים, הסיסים משתקמים, והספיקה חוזרת לעצמה.כאשר הגוף חוזר לספוג מינרלים ביעילות, ובשילוב של תזונה מותאמת ואימוני התנגדות (העמסה מכנית נכונה על העצם), העצמות יכולות להתחיל להיבנות מחדש ולשפר את מדד ה-T-score, לעיתים קרובות ללא צורך בתרופות.ניהול אוסטאופורוזיס דורש מאיתנו להסתכל על הגוף כמערכת שלמה ומחוברת. אל תפחדו מהאבחנה – השתמשו בה כדי לחקור, להבין את הדאטה של הגוף שלכם, ולהחזיר את השליטה על הבריאות שלכם לידיים שלכם.[כאן באתר תוכלו למצוא כלים מתקדמים שיעזרו לכם לנהל את המצב, כמו המחשבון התזונתי החכם שלנו למעקב אחר מינרלים, ורשימת מומחים ומטפלים מומלצים שילוו אתכם בדרך הנכונה. במדריכים הבאים נציג גם את תוספי התזונה הקלים ביותר לספיגה במצבים של רגישות במעי].*אובחנתם לאחרונה ואתם מרגישים אבודים? בקרוב מדריך 5 הצעדים הראשונים שהייתי עושה לאחר אבחון באוסטאופורוזיס – בלי פאניקה ובגובה העיניים (הרשמו לעדכונים כאן).