הטיפול בעשור האחרון

אוסטיאופורוזיס ("עצם נקבובית") היא אחת המחלות השכיחות בנשים לאחר גיל המעבר; היא פוגעת בכ- 40% מהנשים לאחר חידלון הווסת, אך אינה פוסחת גם על הגברים. כ- 12% מהגברים לאחר גיל 60 עלולים לסבול מהמחלה, שבה העצם נעשית מחוררת ושבירה. הביטוי החמור של המחלה הוא שברים בחוליות עמוד השדרה, באמה ובצוואר הירך.

אוסטיאופורוזיס היא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה באיכות החיים בגיל המבוגר ולקיצור תוחלת החיים. היא מכונה מחלה שקטה, מאחר שאין לה תסמינים: החולה אינו יכול לחוש כי עצמותיו נחלשות. לעתים נשים לא תדענה כי יש להן אוסטיאופורוזיס עד להופעת השבר האופייני, ולאחר הופעת השבר עולה פי שישה הסיכון להופעת שברים נוספים.

בעשור האחרון חלה התקדמות ניכרת בטיפול באוסטיאופורוזיס; כך למשל, פותחו תרופות המונעות פירוק עצם והמפחיתות את הסיכון לשברים במידה ניכרת. בנוסף, פותחו תכשירים המעודדים את בניית העצם ואת שיקום המבנה הפנימי שלה, המיועדים לחולים עם אוסטיאופורוזיס קשה ועם סיכון מוגבר לשברים.
הטיפול הוא כרוני ועליו להתבצע תוך כדי מעקב סדיר, אשר ישפר את שיתוף הפעולה של החולה ואת הערכת התגובה הטיפולית; הוא כולל נטילת כמות מספקת של סידן וויטמין D וכן שימוש בתרופות נוגדות פירוק עצם או בתרופות המעודדות בניית עצם.
מאת פרופ' צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והמינרלים, הקריה הרפואית רמב"ם